רונן מרדכי גרין

רונן מרדכי גרין מעוניין לשאול האם העובדה שהחברה הישראלית היא מגויסת משפיעה על עולם הנדל"ן והכלכלה? הטענה המרכזית של אורי רם היא ישראל כיום היא מאוד שונה מישראל עד שנות ה-80. עד המהפך\מלחמת יום כיפור ישראל היתה חברה מגויסת, כולם רואים מטרה אחת – בניית אומה. בין ימין ושמאל כולם שואפים למטרה משותפת. המכנה המשותף היה אומה לפני הכול. יתר השסעים בחברה נכנסו מתחת לשטיח. בשנות ה-70\80 בשל שינויים רבים שחלו, ישראל עוברת תהליכים של הפרטה, שבאה לידי ביוטי בכל תחומי החיים. בסופו של התהליך מתגלה תרבות אינדיבדואלית יותר, תרבות שמתמקדת לא באומה, אלא בקהילות תרבותיות, האופן שהקהילות האלה צצות מובילות למשבר במבנה החברתי של ישראל. ניסיון בניית הכור היתוך נכשל, הכור היתוך מתחיל להתפורר. אורי רם טוען שכור ההיתוך מתפורר בשל החלשותה של מדינת הלאום, וישנם כוחות על-לאומיים וכוחות וכוחות תת לאומיים. כוחות על לאומיים = גלובליים, תת לאומיים = מבפנים.  בתוך הסיפור של הכוחות הגלובליים משתנה כל המדינה, כי כל מדינה שרוצה להיות תחרותית אינה יכולה להיות מדינת רווחה. במאה ה-19 בגלל התסיסה של מעמד הפועלים

רונן מרדכי גרין מסביר כי במרכז העולם החברתי של האדם או היזם, נמצא העצמי שלו, התחושה שמחברת אותו כל הזמן לעולם שסביבו . בהקשר לכך ישנם שני מושגים עיקריים: אפקט הזרקור - אמונתו של האדם בכך שאנשים אחרים שמים לב להופעתו והתנהגותו, יותר מכפי שקורה בפועל . האדם נוטה לראות עצמו במרכז הבמה ולכן מפריז בהערכת תשומת הלב של אנשים אחרים אליו. אשליית השקיפות - אשליה של האדם שגורמת לו לחשוב שרגשותיו החבויים ניכרים כלפי חוץ, כך שאנשים אחרים יכולים להבחין בהם בקלות . האדם ער מאד לרגשותיו ולכן מניח שהבעת פניו ושפת גופו מבטאים זאת באופן בולט לכל, כאשר בפועל הם הרבה יותר "שקופים" לסביבה מכפי שנדמה להם. שתי תופעות אלה הן דוגמאות ליחסי הגומלין שבין תחושת העצמי לעולם החברתי , ומשפיעות על העצמי של האדם בכך שהן עשויות לגרום לו למבוכה או לחרדה, למרות שפועל ברוב המקרים אין סיבה לכך.

רונן מרדכי גרין מציין כי מימון ניתן לגייס גם באמצעות המשפחה והחברים וזאת תמורת הקצאת מניות עבורם כמובן שלמהלך זה יש יתרונות וחסרונות, מבחינת החסרונות עקב השקעתם ביזם מובילה לכך שהם חלק מבעלי המניות ומשכך יש באפשרותם להתערב בתהליכי תפעול מה שעלול להוביל למתחים מול העובדים יש לסווג זאת כי האפשרות הינה נמוכה אולם כמובן יש לתת את הדעת על כך. על מנת לא להיכנס לסוגיה זו על היזם ליעד את ההלוואה ולקבוע את הריבית בגינה ואת זמני הפירעון וזאת על מנת לנטרל את הצורך בהענקת מניות לבעלי החוב מה שכמובן ימנע את התערבותם בהתנהלות הפירמה. בנוסף על היזם לשקול את צעדיו לפני שהוא מקבל ממשפחתו או מחבריו הלוואה היות ויכול להיות כי העסק יכשל מה שכמובן יוביל לכך שהיזם יצטרך להחזיר את כספי ההלוואה למשפחתו וחבריו.