רונן מרדכי גרין

1.        הדרה תרבותית: א.       רונן מרדכי גרין מסביר כי הדרה היא הוצאת התרבות שאינה התרבות המרכזית מהחברה. הוא עניין חברתי ותרבותי ולכן הדרה עוסקת בהעלמת ה"אחר". ב.        חוקרי תרבות בתחום מתעסקים באותם "נישות" שמוצאות מהחברה. ג.         אידיאולוגיות שונות "מטבענות" את חלוקת הקבוצות בחברה מסוימות יותר, ו מגדירה את ההיררכיה שלהם. ד.        בתקשורת עולות מספר סוגיות לגבי אותם קבוצות מודרות: כמה לייצג את אותם הקבוצות בתקשורת?   ואיך אותם נציגי הקבוצות הללו מתמודדים עם השיח התקשורתי עליהם? ה.       מחקר של עמית קמה – ייצוגים סטריאוטיפים של הומואים בישראל. ו.          האם קבוצות מוחלשות הן קהילות פרשניות ? עמית קמה מנסה לענות על זה במחקר שלו . ז.         המסקנה העיקרית של עמית קמה היא   שההבנייה החברתית של הומוסקסואליות דרך מטענים סמליים שליליים( =סטריאוטיפים שליליים) יצרה את הקהילה הגאה כקהילה פרשנית. במילים אחרות – סטריאוטיפים שליליים על הקהילה הגאה של דעת הרוב הפכה את הקהילה ההומוסקסואלית לקהילה פרשנית. ח.       אותה קהילה פרשנית (קהי

הבלוג של רונן מרדכי גרין מתאר ההבחנה בין תרבות גבוהה לנמוכה פחות רלוונטית היום, תרבות פופולרית – מערך תחילת המאה ה20 כל תוצרי התרבות הפכו להיות לגיטימיים ונכללו תחת ההגדרה של תרבות פופולרית. תחילת המאה ה20 התרחש תהליך שכל השכבות של החברת התגבשו. המסקנה היה שגבולות בין הסוגים של התרבות הולכים ומטשטשים, היות והתרבות המערבית בעצם מאגדת בתוכה תוצרים שונים של תרבות גבוה עממית או נמוכה יותר וכמובן תוצרים של התרבות הפופולרית. כשאנחנו רוצים לדבר על מחקר תרבות, אנחנו חייבים להבין שזה שונה ממחקרים קלאסיים, מחקר תרבות מבוסס על אנתרופולוגיה, זה שונה מהמחקרים הקלאסיים, בכך שכל דבר ניתן לאמת זה נקרא מחקר פוזיטיביסטי, זה מחקר אמת אחת. מחקרים קלאסיים בחקר התקשרות הם על פי הגישה המרקסיסיטית   הפונקציונליסטית, וכו'.... מחקר פוזיטיביסטי יבחן את   איך קהלים שונים יפענחו את התוכן שמוצג להם.

רונן מרדכי גרין מציג את הפרטים החשובים על הצו המעניין. חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז – 1957, מאפשר לשר העבודה והרווחה, ביוזמתו או לפי בקשת צד להסכם קיבוצי כללי, להרחיב בצו את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ועל ידי כך להרחיב את תחולת ההסכם גם על מעסיקים שאינם חברים בארגון מעסיקים ועל עובדיהם. השר יכול השתמש בסמכות (שהוקנתה לו בחוק ההסכמים הקיבוציים) רק לאחר שנועץ בארגוני המעסיקים והעובדים, והוא חייב להודיע חודש מראש על כוונתו לפרסם צו הרחבה. עקרון ההרחבה של תחולת ההסכמים הקיבוציים נפוץ גם במדינות מערביות מתועשות רבות. מטרתו של צו ההרחבה להשוות את תנאי העבודה של העובדים באותו ענף או מקצוע אצל מעסיקים שונים. משניתן צו ההרחבה רואים את סעיפי ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו. יש לציין כי, אין צו ההרחבה גורע מזכותו של עובד כפי שנקבעה בחוזה עבודה אחר, המעניק לו תנאים טובים יותר. כלומר, חיוב מעסיקים לא מאורגנים להתאים את עצמם לקו קיבוצי כלשהו בהסכם איננו משחרר אותם מהטבות קודמות שהסכימו עליהן. ב. באמצעות שימוש בצו הרחבה לעובדי קבלן הלא

רונן מרדכי גרין מסביר על גלובליזציה ומהו חוק רך. גלובליזציה-מצריכה שיתוף פעולה בין מדינות ולכן יש הכרח להסכמי סחר. יש מאפיינים שלא נמצאים אם מדובר למשל על משק סגור. דוגמא- חוק המכר (מכר טובין בין לאומי) התש"ס 1999.היה לאחר האמנה UNITES NATION CONVENTION ON CONTRCTS FOR THE INTERNATIONAL SALE OF GOODS (CISG)   יש נפקות של האמנה על ידי חוק. לאמנה זו יש תוקף לא בגלל שהיא נחתמה בווינה אלא בגלל שיש חוק ישראלי (חוק קשה) בחקיקה הישראלית של האמנה. שיש אמנה, ניתן למדינות מסוימות שרוצות לחתום, לחתום רק על משהו ספציפי. האם האמנה מחייבת את המשפט המקומי-כן אך בכפוף לאופן שהיא מפורשת בחוק המקומי. דוגמא נוספת-היא אמנת ניו יורק (אכיפה של פסקי בוררות חוץ).יש לנו במשפט הישראלי תקנות לביצוע אמנת ניו יורק.   למשל-הסכם הטריפס (נקבע ב 1995) שמדבר על קניין רוחני, מי שחברות ב WTO   יחקקו חוקי קניין רוחני במדינתן. אז יצא חוק של פקודת זכות יוצרים, ובחוק הפטנטים וסימנים המסחריים. בכל החוקים האלו הוסף סעיף של התאמת החוק במדינה. חוק רך- זו מערכת של חוקים ותקנות שלא נאכפים באופן רשמי. כוחם