גלובליזציה וחוק רך / רונן מרדכי גרין

רונן מרדכי גרין מסביר על גלובליזציה ומהו חוק רך.

גלובליזציה-מצריכה שיתוף פעולה בין מדינות ולכן יש הכרח להסכמי סחר. יש מאפיינים שלא נמצאים אם מדובר למשל על משק סגור.

דוגמא- חוק המכר (מכר טובין בין לאומי) התש"ס 1999.היה לאחר האמנה UNITES NATION CONVENTION ON CONTRCTS FOR THE INTERNATIONAL SALE OF GOODS (CISG)  יש נפקות של האמנה על ידי חוק. לאמנה זו יש תוקף לא בגלל שהיא נחתמה בווינה אלא בגלל שיש חוק ישראלי (חוק קשה) בחקיקה הישראלית של האמנה. שיש אמנה, ניתן למדינות מסוימות שרוצות לחתום, לחתום רק על משהו ספציפי.

האם האמנה מחייבת את המשפט המקומי-כן אך בכפוף לאופן שהיא מפורשת בחוק המקומי.

דוגמא נוספת-היא אמנת ניו יורק (אכיפה של פסקי בוררות חוץ).יש לנו במשפט הישראלי תקנות לביצוע אמנת ניו יורק.  

למשל-הסכם הטריפס (נקבע ב 1995) שמדבר על קניין רוחני, מי שחברות ב WTO  יחקקו חוקי קניין רוחני במדינתן. אז יצא חוק של פקודת זכות יוצרים, ובחוק הפטנטים וסימנים המסחריים. בכל החוקים האלו הוסף סעיף של התאמת החוק במדינה.

חוק רך- זו מערכת של חוקים ותקנות שלא נאכפים באופן רשמי. כוחם בא מכוח זה שהצדדים מכבדים אותם.

דוגמאות: כל הארגונים של icc-incoterms  ,  unidroit model low on leasin.אלו ארגונים שעושים עבודה משפטית ומוציאים למשל ספר של חוקים הגיוניים של מסחר. לאחר מכן מדינה יכולה להוציא חוק ואז זה הופך לחוק קשה.

דוגמה: יש כללים לעניין בוררות, הכללים האלו יכולים להיבחר ע"י הצדדים ולכפוף לחוזה מסוים שלהם. למשל מערכת כללים של בוררות של משרד הבריאות של מדינה מסוימת ואם יש צדדים שעושים חוזה הם יכולים לקבוע שיחולו כללי בוררות של מוסד מסוים.

ICC-UCP 600 – אלו חוקים שקובעים שיטות אשראי דקומונטרי מסוים ועוד.

לא חוק-  זה דבר שהוא פחות חוקי אלא יותר מסחר. למשל ISO שזו תקינה מסוימת של תקנים למוצרים שונים וזה מקובל על הצדדים. לעיתים משתמשים בתקנות ISO למשל על מנת לאשר מפעל.