מהי הדרה? רונן מרדכי גרין מסביר

1.       הדרה תרבותית:

א.      רונן מרדכי גרין מסביר כי הדרה היא הוצאת התרבות שאינה התרבות המרכזית מהחברה. הוא עניין חברתי ותרבותי ולכן הדרה עוסקת בהעלמת ה"אחר".

ב.       חוקרי תרבות בתחום מתעסקים באותם "נישות" שמוצאות מהחברה.

ג.        אידיאולוגיות שונות "מטבענות" את חלוקת הקבוצות בחברה מסוימות יותר, ומגדירה את ההיררכיה שלהם.

ד.       בתקשורת עולות מספר סוגיות לגבי אותם קבוצות מודרות: כמה לייצג את אותם הקבוצות בתקשורת?  ואיך אותם נציגי הקבוצות הללו מתמודדים עם השיח התקשורתי עליהם?

ה.      מחקר של עמית קמה – ייצוגים סטריאוטיפים של הומואים בישראל.

ו.         האם קבוצות מוחלשות הן קהילות פרשניות ? עמית קמה מנסה לענות על זה במחקר שלו .

ז.        המסקנה העיקרית של עמית קמה היא  שההבנייה החברתית של הומוסקסואליות דרך מטענים סמליים שליליים( =סטריאוטיפים שליליים) יצרה את הקהילה הגאה כקהילה פרשנית. במילים אחרות – סטריאוטיפים שליליים על הקהילה הגאה של דעת הרוב הפכה את הקהילה ההומוסקסואלית לקהילה פרשנית.

ח.      אותה קהילה פרשנית (קהילה הומוסקסואלית) נמדדה בעולם התקשורתי ונחלקת לשניים . החלק הראשון הוא שקיימתי התנכרות לתכנים הומוסקסואליים בתקשורת, בעוד שהחלק השני הוא צריכה מכוונת של תכנים הומוסקסואליים (הם לא מאמינים שצריך לברוח מתכנים הומוסקסואליים, אלא טוענים שזה מחזק את הזהות ההומוסקסואליים שלהם).

ט.      קמה טוען שייצוג חיובי הולם בתקשורת עוזר לשפר את הסטריאוטיפ (או – הבנייה חברתית שלילית) כלפי קהילה פרשנית (במקרה שלנו, קהילה גאה) אך זה לא מספיק – הוא טוען כי תמיכה מהקרובים לאותו חבר בקהילה היא הגורם המשלים לייצוג חיובי בתקשורת כדי לשפר את ההבנייה החברתית.

י.         פענוח הייצוגים התקשורתיים בקהילה הגאה:

1)       הכוונה לאיך הקהילה הגאה מפרשת את התכנים התקשורתיים על הקהילה.

2)       ממחקרו של עמית עלה, כי יש חוסר הלימה בין המציאות הסמלית למציאות האובייקטיבית – כלומר דמות ההומוסקסואל היא מוקצנת מהמציאות (צבעוניים, עליזים, מוחצים ביותר) ולא דומה לאיך שהקהילה נראית במציאות ("המוכר בחנות  והשותף במשרד הם ההומואים באמת, ולא הדמות עם השיער הוורוד, החצאית והלק הירוק").

3)       עולה מנחקרים כי הם היו מעוניינים שינתחו אותם באותה מורכבות כמו שמנתחים סטרייטים – "תראו לנו סרט שמראה זוג הומואים שטוב להם, שאין להם איידס והבית שלהם מואר".

4)       כמו במציאות , גם בתקשורת הקהילה הפרשנית חווה הדרה מהחברה, ובכך הופכת אותם לקהילה מוחלשת.

5.       זהות תכנים תקשורתיים:

א.       לכל טקסט תקשורתי ולכל אדם יש זהות , שמעוצבות בתוך סביבה חברתית תרבותית מסוימת : אנחנו מייצרים את הזהות שלנו בתוך סביבה חברתית , וכך גם הטקסטים התרבותיים.

ב.       כל טקסט כזה מעודד "הסכם קיבוצי" כזה עם הקהילה הפרשנית – הם מקבלים את מה שמקובל בחברה/קהילה – והם נועדו לייצר מכנה משותף/ קולקטיב.

ג.        אחד ההסכמים הקיבוציים הבסיסי ביותר בכל חברה היא חלוקת הכוח בין חברי הקבוצה. יש הסכם של מי הם החזקים ומי הם החלשים.

ד.       ע"פ הול – בכל תכני התקשורת היא משמרת ומעניקה עדיפות לסדר חברתי מסוים שיש בו חזקים וחלשים.

ה.      העולם שלנו מוקף בסטריאוטיפים שנקבעים ברובם ע"י תקשורת, ובכך ממסדת את התקשורת כמקור להבניית מציאות.