רונן מרדכי גרין : צו הרחבה

רונן מרדכי גרין מציג את הפרטים החשובים על הצו המעניין. חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז – 1957, מאפשר לשר העבודה והרווחה, ביוזמתו או לפי בקשת צד להסכם קיבוצי כללי, להרחיב בצו את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ועל ידי כך להרחיב את תחולת ההסכם גם על מעסיקים שאינם חברים בארגון מעסיקים ועל עובדיהם. השר יכול השתמש בסמכות (שהוקנתה לו בחוק ההסכמים הקיבוציים) רק לאחר שנועץ בארגוני המעסיקים והעובדים, והוא חייב להודיע חודש מראש על כוונתו לפרסם צו הרחבה. עקרון ההרחבה של תחולת ההסכמים הקיבוציים נפוץ גם במדינות מערביות מתועשות רבות. מטרתו של צו ההרחבה להשוות את תנאי העבודה של העובדים באותו ענף או מקצוע אצל מעסיקים שונים. משניתן צו ההרחבה רואים את סעיפי ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו. יש לציין כי, אין צו ההרחבה גורע מזכותו של עובד כפי שנקבעה בחוזה עבודה אחר, המעניק לו תנאים טובים יותר. כלומר, חיוב מעסיקים לא מאורגנים להתאים את עצמם לקו קיבוצי כלשהו בהסכם איננו משחרר אותם מהטבות קודמות שהסכימו עליהן.

ב. באמצעות שימוש בצו הרחבה לעובדי קבלן הלא מאוגדים, בענף השמירה והאבטחה במגזר הפרטי, הממשל מכפיף, למעשה, את הצדדים (עובדים ומעסיקים שאינם מאוגדים ומאורגנים) לסעיפים בהסכמים שלא היו שותפים להם, ומכריח אותם לפעול בדרך מסוימת, גם כאשר היא נוגדת את האינטרסים שלהם. בדרך זו, הממשלה מצמצמת למעשה את חירותם ועצמאותם של מקבלי ההחלטות, מה שמונע מהם לקבל החלטות באופן אוטונומי על פי כוחות היצע וביקוש.  

רונן מרדכי גרין ממשיך ומוסיף כי על אף התנגדות העזה במגזר העסקי, ישופרו תנאי העסקה של כ-50,000 עובדים בענף השמירה והאבטחה במגזר הפרטי בכ-20% (שכר מוגדל וקרן השתלמות). צו ההרחבה הזה יחיל את ההסכם על כל החברת הפועלות בענף האבטחה והשמירה בישראל. בפועל  באמצעות הצו, יושוו תנאי העסקתם של המאבטחים והשומרים המועסקים במגזר הפרטי (לרב באמצעות חברות קבלניות) לתנאים שנקבעו בהסכם עובדי הקבלן במגזר הציבורי.