רונן מרדכי גרין - הקשר של הפרטה וגיוס לנדל"ן

רונן מרדכי גרין מעוניין לשאול האם העובדה שהחברה הישראלית היא מגויסת משפיעה על עולם הנדל"ן והכלכלה?

הטענה המרכזית של אורי רם היא ישראל כיום היא מאוד שונה מישראל עד שנות ה-80. עד המהפך\מלחמת יום כיפור ישראל היתה חברה מגויסת, כולם רואים מטרה אחת – בניית אומה. בין ימין ושמאל כולם שואפים למטרה משותפת. המכנה המשותף היה אומה לפני הכול. יתר השסעים בחברה נכנסו מתחת לשטיח.

בשנות ה-70\80 בשל שינויים רבים שחלו, ישראל עוברת תהליכים של הפרטה, שבאה לידי ביוטי בכל תחומי החיים. בסופו של התהליך מתגלה תרבות אינדיבדואלית יותר, תרבות שמתמקדת לא באומה, אלא בקהילות תרבותיות, האופן שהקהילות האלה צצות מובילות למשבר במבנה החברתי של ישראל. ניסיון בניית הכור היתוך נכשל, הכור היתוך מתחיל להתפורר. אורי רם טוען שכור ההיתוך מתפורר בשל החלשותה של מדינת הלאום, וישנם כוחות על-לאומיים וכוחות וכוחות תת לאומיים. כוחות על לאומיים = גלובליים, תת לאומיים = מבפנים. 

בתוך הסיפור של הכוחות הגלובליים משתנה כל המדינה, כי כל מדינה שרוצה להיות תחרותית אינה יכולה להיות מדינת רווחה. במאה ה-19 בגלל התסיסה של מעמד הפועלים חוקקו חוקים סוציאלים.  מדינת הרווחה שנוצרה לאפשר תנאי חיים נאותים. מכל מיני סיבות ההמון גרם לעלייתם של משטרים פשיסטיים באירופה, אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשביל למנוע את עלייתם של המשטרים הפשיסטיים, לאחר מלחמת העולם השנייה, תהליך של דמוקרטיזציה עם אוריינטצית רווחה, ומכך מדינת הרווחה הינה בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית.

בשנת 1973, מגיע משבר הנפט ומשבר הנפט מגיע המיתון הראשון מאז מללחמת העולם השנייה, הכלכלות במדינות המערב אינן מסגולות לאפשר את מדינת הרווח ומתחיל עידן של כלכלה ניאו-ליבלרית. נוצר מגזר ציבורי לא יעיל ויקר שהינו נטל גדול על הכלכלה. התחילה תפיסת ההפרטה, לפיה לממשל אין להיות בעלים של כל נכס, בנקים, תעשייה וכו', ובכך להבריא את השוק הכלכלי. במסגרת תהליך זה, מתפרקים ארגוני העובדים החזקים, החוזים הקיבוציים. היתורן של העבודה המאוגדת הוא בטחון תעסוקתי\כלכלי. התחרותיות משנה את החברה, מחברה סולדרית לחברה של אדם לאדם זאב.

מהפכה צרכנית, צרכים כוזבים, שעבוד לבנקים וגלובליזציה. ככל שמתרבים הערוצים, הולכת ונעלמת מדורת השבט. 

גם הסכם אוסלו ב-93, הוא תוצר של השינוי הכלכלי חברתי הזה, ההבנה הכללית שישראל השתנתה ואנשים רוצים להנות מהחיים.  הרעיון של אוסלו מונע מרציונל כלכלי, שסכסוך הוא לא כלכלי, שכן מדינה בסכסוך פחות אטרקטיבית. 

ישראל נהנת מהסכם אוסלו, מהשקעות בינלאומיות וכו'. המדיניות כיום כביטוי לפירוק מסוים של הקשר בין שלום וכלכלה.

עליית מעמד בעלי ההון – הפרטת חברות, גידוך בפערים. הטייקונים, יותק ויותר חברות ממשלתיות נמכרו, והכוח שהיה בעבר בידי הממשלה בבעלות פרטית.

ע"פ רונן מרדכי גרין גלובליזיה תורמת לדמוקרטיזציה אבל גם לליברליזציה של השוק. הגלובליזציה מחד טובה למדינת הלאום ומאידך אינה טובה.  הליברליזציה מובילה לאובדן של ערכים של רעות וסולודריות, ומוביל להתפרקות של הקולקטיב.

רונן מרדכי גרין עם חגי ודב (צילום שוקה כהן)