רונן מרדכי גרין : עבודה בחו"ל - ההשלכות

כל אדם המיועד להיות מוצב במדינה אחרת נדרש לעזוב את סביבתו המוכרת ולעבור להיות מיעוט במדינה זרה עם תרבות אחרת. רונן מרדכי גרין מסביר כי מעבר כזה מביא בדרך כלל לקשיי הסתגלות  לתרבות החדשה ולסביבת העבודה החדשה.

הארגון השולח את המוצב צריך לספק לו תמיכה בנושאים השכיחים הבעייתיים שבהם הוא יתקל (מציאת דיור, מסגרת לילדיו אם מגיעים אתו, תעסוקה לבן הזוג). ככל שאדם המיועד להיות מוצב במדינה אחרת יקבל סיוע שיאפשר לו להיטמע מהר יותר או יותר לנכון להסתגל בצורה נוחה לסביבתו החדשה, יגדיל את סיכויי ההצלחה שלו להתמיד בתפקידו ולא לחזור מוקדם מן הנדרש, שזהו המדד השכיח לכישלון ההצבה.

לפי המחקרים , ארגונים נוטים פחות  לשלוח נשים לתפקידים מחוץ לארצם, למרות שנמצא שגם גברים וגם נשים מעוניינים במידה שווה בקריירה בינלאומית.

ארגון המציב עובד בחו"ל צריך לקחת בחשבון בתהליך בחירת העובד את התאמתו האישיותית של העובד למעבר כזה ולא רק את התאמתו לתפקיד המקצועי הנדרש.

לפי רונן מרדכי גרין עובד המוצב במדינה זרה צריך להיות אדם בעל אישיות פתוחה, המוכן ללמוד ולהסתגל לתנאי סביבה שונים מהמוכרים לו, שפה, מנהגים וכד'. בחירת עובד שלא פתוח ללמידה מסוג זה, תפגע בתהליך. עובד שינסה להוכיח לסביבתו החדשה שהדרך שלו היא הדרך הנכונה, שיבקר את סביבתו החדש, לא יתרום לתהליך גם עם מקצועית הוא יהיה הכי טוב שאפשר. העובד צריך לדעת להתמודד עם ביקורת של הסביבה (ישירה ועקיפה) . תכונות אלה נדרשות גם לנשים וגם לגברים. ייתכן שאצל נשים קיימת אולי לפעמים רגישות יתר (אני מתנגדת מאד לסטרוטיפ, אבל אי אפשר להתעלם ממנו), ואישה יכולה להפגע יותר בקלות, ולכן צריך לקחת זאת בחשבון בתהליך המיון.

במחקרים נמצא שנשים מוצבות מקבלות יחס טוב יותר במדינה אליה נשלחות משל הנשים המקומיות. נעשית הבחנה בין שני סוגי הנשים (המקומיות והזרות).  בעיקר במדינות אסיאתיות כמו יפן. קיימת אפשרות שהעובדת המיועדת להיות מוצבת ביפן מוצבת ביפן לא תרגיש את "תקרת הזכוכית" , כי היא לא מקומית. לגבי המוצבת בארה"ב, יש הבדל יותר קטן בין הבחנה בין נשים מקומיות וזרות. אך עדין פחות מהותי מאשר ביפן. אם אישה טובה בתפקיד שלה היא תצליח. עדיין, לגבי המועמדת ליפן, סביר שיהיה קושי להשתלב בהיבט החברתי, בסוגי הבילוי המאד גבריים הנהוגים שם.