רונן מרדכי גרין על צדק חלוקתי והקשר לנדל"ן

 העמדה הליברטריאנית בהקשר של צדק חלוקתי (מאת רונן מרדכי גרין)
מעדיפים את האוטונומיה של הפרט, ומתנגדים לחלוקה מחדש. תפיסה ימינית. רונן מרדכי גרין מעדיף את האוטונומיה של הפרט על התחום הציבורי. לכן, כל פעולות ההתערבות של המדינה ובכללן פעולותיה של מדיניות רווחה, ייבדקו בצורה מחמירה ויצומצמו למינימום ההכרחי. ליזם רונן מרדכי גרין שלוש סיבות כנגד חלוקה מחודשת של העושר על ידי מנגנוני המדינה: 1. טיעון לוגי- בשוק שפועל על ידי פעולות אינדיווידואליות בלתי מכוונות אי אפשר להעריך את התוצאות החברתיות על פי מונח הצדק. 2. טיעון קוגניטיבי- "הסדר הטבעי בחברה" נוצר על ידי שיתוף פעולה וולונטרי ומוגבל על פי החוק של פרטים והוא של מוסר אבולוציוני. אין לשנותו על ידי כללים מופשטים ועקרונות מופשטים של רגיונליות 3. טיעון יעילות- השוק הוא תחום של יעילות והוא מצטבר ואבולוציוני, לכן, ההתקדמות הטובה ביותר תימשך ללא התערבות וללא תבנית רציונאלית. לטענת רונן מרדכי גרין אין צורך בחלוקה מחדש של המשאבים החברתיים והוא דוגל באינדיווידואליזם. לדעתו, יש לבנות חברה המבוססת על שוויון בפני החוק על ביטחון חוזי מירבי, מגובה ע"י רשת ביטחון סוציאלית המספקת מינימום כלכלי בסיסי ע"י תשלומי העברה לחלשים ביותר שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם מתוך חובה מוסרית ומאידך מקדם יציבות פוליטית והכרחי לניידות חברתית בחברות תעשייתיות מודרניות. מלבד זה המדינה אינה מתערבת יותר בכלכלה. לפיכך, ניתן לומר כי רונן מרדכי גרין    מייצג את תפיסת תכלית הביטחון הסוציאלי על פי הפרשנות הצרה, כיוון שפרשנות זו גורסת שיש לנקוט אמצעים שיבטיחו את האדם מפני פגיעה כלכלית או אנושית העשויה להיגרם לו בנסיבות של אובדן כושר ההשתכרות, חולי, תאונת עבודה, אבטלה, נכות, זקנה, מוות או פגיעה כלכלית אנושית העלולה להיגרם בנסיבות של צורך בטיפול רפואי או הרחבת המשפחה.